פסק דין - החלטת החודש

פברואר 1999

רצח דני כץ - ההחלטה על משפט חוזר: מ"ח 7929/96 כוזלי ואח' נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)

פרופ' עמנואל גרוס
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

הנשיא ברק נעתר לבקשת חמשת המורשעים ברצח הנער דני כץ והורה על עריכת משפט חוזר בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

החלטה זו מבוססת על הנחה מקדמית כי מערכת משפטית מועדת לטעות. אמון הציבור בבתי המשפט אינו נובע רק מהתרשמותו כי בתי המשפט מסוגלים לגלות את האמת אלא גם להודות בטעות ולתקן את העוול שנגרם למי שהורשע שלא כדין בדינו. "חברה נאורה מוכנה לשקול מחדש החלטותיה שמא שגתה, ושפיטה נאורה מוכנה לבדוק עצמה שמא נפלה טעות בהרשעת אדם. אין לך דבר הפוגע יותר באמון הציבור בשפיטה מאשר התחושה כי השפיטה סגרה עצמה ונעלה הדלת מפני אפשרות לתקן הרשעה שלא כדין. אכן , כוחה של השפיטה ואיתנותה באים לידי ביטוי בפתיחות ליבה ונכונותה לבדוק עצמה ולהודות בטעותה " (הנשיא ברק בפרשת עזרייה)

החלטתו של הנשיא ברק ניתנת על רקע התיקון לסעיף 31 (א) לחוק בתי המשפט בתשנ"ו בנושא עילות המשפט החוזר. אחד התיקונים לסעיף זה התבטא בהסרת המגבלה לערוך משפט חוזר רק על יסוד ראיות חדשות שלא היו ידועות או שלא ניתן היה לדעת עליהן בזמן המשפט. כעת כל ראייה בין חדשה ובין ישנה ובלי קשר עד כמה ניתן היה לגלותה בזמן המשפט, תוכל לשמש מושא לבקשת משפט חוזר (כמובן בהנחה שיש באילו משום פוטנציאל ראייתי המצדיק החלטה כזו).

השינוי הנוסף שהוכנס בתיקון זה הוא סעיף "העוללות" או סעיף "הסל" דהיינו כל אימת שמתקיים החשש כי נגרם עיוות דין לנאשם במשפטו.

בנושא טיבן של הראיות החדשות שיצדיקו משפט חוזר מדגיש הנשיא כי מדובר בראיות בעלות "פוטנציאל לשינוי התוצאה ,אלו הן ראיות או עובדות בעלות אותו 'משקל סגולי' שכשלעצמן או בהשתלבותן עם החומר שהיה בפני בית המשפט יש בהן כדי להביא לשינוי תוצאת המשפט". יחד עם זאת ראיות אלו לא צריכות בשלב זה לשכנע בדרגה של ודאות בדבר שינוי תוצאת המשפט אלא די בכך שהן עשויות לשנות את תוצאתו.

הנשיא ברק נתן דעתו לעילה החדשה של "עיוות הדין " הוא החליט כי יש להבין מונח זה בהקשר החקיקתי המיוחד של משפט חוזר. כך שכדי לבחון האם יש חשש לעיוות דין אין לבחון כל נימוק בנפרד אלא "במבט על" . מבט כולל על כל הראיות מלמעלה, ראייה כזו מתרשמת מהצטברותן האפשרית של כל הנימוקים והראיות הפרטניות (כלומר יתכן כי בחינה פרטנית לא הייתה מצדיקה משפט חוזר אלא הצטברותן של כולן יחד ממבט על, מעלה את האפשרות כי יתכן ונגרם עיוות דין) .

ומהו עיוות דין ? על כך משיב ברק כי בהקשר הזה של משפט חוזר ,מושג זה "אינו כולל בלשונו יסוד בדבר שינוי פוטנציאלי בתוצאות המשפט ". הוא גם כולל בחובו הכרה בכך שגם פגמים דיונים חמורים בלי קשר להשפעתן על תוצאות המשפט יתפסו בגדרו של מושג זה. פרשנות כזו מתבקשת כיום מההכרה בזכויות היסוד של הנאשם לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

יחד עם זאת גם אם הוכח לבית המשפט העליון כי אכן קיים חשש לעיוות דין במקרה שלפניו, אין די בכך שכן כדי להתגבר על עקרון סופיות הדיון, צריך כי חשש זה יהיה מהותי בגדר "אפשרות ממשית" שאכן נגרם עיוות דין.

בטרם הכריע הנשיא בבקשה בפניו הוא נתן דעתו על שני נושאים מקדמיים:

א. משמעות ההחלטה על משפט חוזר היא כי המשפט מתנהל מחדש, כאילו לא היה כל משפט קודם. משכך על מקבל ההחלטה להיזהר מקביעת ממצאים במסגרת הדיון בבקשה למשפט החוזר שיהא בהם משום העמדת עובדות וקביעות טרם נפתח ההליך.

ב. הנשיא ברק דחה את קביעתו של המשנה לנשיא השופט שלמה לוין כי חלוף הזמן הוא שיקול מהותי בקבלת ההחלטה. השופט לוין קבע (בבקשת ברנס למשפט חוזר) כי ככל שעובר הזמן כך קטן הסיכוי להיעתר לבקשה משום שקשה לאתר את העדים ומה גם שכושר זיכרונם נפגם ובכך יש כמעט לחרוץ את גורל המשפט החוזר מראש: לזיכוי. ברק מסתייג מקביעה זו. לדידו גורם הזמן אינו שיקול רלבנטי בהחלטה זו. ואכן במקרה זה מדובר בהרשעה שהתרחשה לפני 15 שנים, זמן רב לכל הדעות ובכל זאת לא היה בכך כדי לשנות ממסקנת הנשיא להורות על המשפט החוזר. מה שקובע הוא לא הזמן אלא האם יש בראיות שהובאו בפניו כדי להצדיק את המשפט החוזר.

במקרה המיוחד שבפניו בבוחנו את הראיות שהובאו בפניו "ממבט על" החליט הנשיא כי הצטברותן אכן מצדיק משפט חוזר ואילו הנימוקים:

1. חילוקי הדעות בתוך נציגי המדינה כך למשל המחלוקת בין שני יועצים משפטיים לממשלה שנידרשו לעניו זה (היועץ הקודם מיכאל בן יאיר לעומת היועץ הנוכחי אליקים רובינשטיין) וכן המחלוקת בין המשנה ליועמ"ש הגב' יהודית קרפ לבין פרקליטת המדינה עדנה ארבל.

2. חומר חקירה חדש של השב"כ, המרמז על חפותם של הנאשמים, חומר שלא הועבר לידי בית המשפט, התביעה או ההגנה.

3. כשל הייצוג, הנובע מטעויות שנעשו על ידי סניגורים ממונים שכשלו כנראה בתפקידם מבחינה מקצועית.

4. דינמיקת החקירה, המעלה חשד כי פרטים חשובים בהודאות הנאשמים הושמו בפיהם על ידי החוקרים.

5. בדיקת פוליגרף שנעשו לנאשמים ואשר בה עלה כי הם דוברי אמת בכך שלא היה להם קשר לרצח הנער דני כץ. הנשיא הדגיש כי היות וממצאי הפוליגרף אינם קבילים במשפט הפלילי, הוא לא יכול להתחשב בתוצאות הפוליגרף לטובת הנאשמים.

כאמור לאור הצטברותן של כל הראיות ביחד עולה חשד מהותי כי נגרם עיוות דין לנאשמים ולכן הורה על קיום משפט חוזר.

לבסוף ובשולי ההחלטה, ראוי להדגיש חידוש נוסף שיצר הנשיא ברק בכך שלראשונה בתולדות המשפט הפלילי הישראלי הוא אישר קיומו של מוסד "הידיד הקרוב" (AMICUS CURIAE). מוסד זה מאפשר לאדם או לגוף להתייצב בפני בית המשפט ולעזור לבית המשפט להתמודד עם טענות הרלבנטיות לדיון והם בתחום המומחיות או הידיעה של אותו גורם. אימתי יתיר בית המשפט צירופו של גורם כזה, על כך לא ניתנה תשובה ברורה אלא הנשיא הסתפק בהתוויות מבחני עזר.